מכתב לשלמה גולדברג מיחיאל דינור
Dublin Core
Title
מכתב לשלמה גולדברג מיחיאל דינור
Description
Letter written to Shlomo Goldberg from Yekhiel Dinur, after that latter stole his book from the National Library of Israel, where Goldberg was manager.
Creator
דינור, יחיאל
Date
19/12/1993
Language
Hebrew
Text Item Type Metadata
Text
לכבוד מר שלמה גולדברג,
מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי,
מכובדי,
לאחר שתקרא בחוברת הרצופה דברי העורך הראשון שלי, מר יוסף קלארמן, שאמר במשכן נשיא המדינה לרגל הענקת פרס ק. צטניק, יהיה ברור לך ש"הספר" לא גרם לי בושות, להפך, כפי שמעיד מר קלארמן, הביקורת כולה הכריזה: "כוכב חדש עלה בשמי השירה!"
ואשר לענייננו: בשנת 1953 הודיעו לי בשהותי בניו־יורק ש"הספר" מאת הסופר שהושמד באושוויץ נמצא בספרייה הלאומית כמוצג נדיר תחת זכוכית. הלכתי לספריה, הצגתי את תעודת פּא"ן כסופר מישראל הכותב סיפור־חייו של סופר זה שהושמד, קבלתי את הספר לידי, יצאתי מהספריה, שרפתי את הספר.
לפני שלושים שנים בערך, מישהו בתל אביב מסר לי שבספריה הלאומית בירושלים נמצא "הספר". נסעתי לירושלים, התברר שמנהל הספריה, מר אלקושי (האם בחיים הוא?), ידע מי אני, לא הייתי זקוק ל"תרמית" כדי לקבל את הספר לידי. יצאתי מהספריה, ושרפתי את "הספר".
לפני מספר חדשים שמעתי משני סטודנטים, המתחקים אחרי קורות־חייו של ק. צטניק, ש"הספר" נמצא בספריה הלאומית בירושלים. וההמשך ידוע.
מדוע?! ואם ירצה הרוצה בתשובה לשאלה זו, הרי גם היא נאמרה בסיפורי של יוסף קלארמן בחוברת המצורפת.
שלמה גולדברג היקר, לא באתי לנחמך, אף לא להתנצל. מכתבי הארוך, הארוך מאד, בא כבקשה אליך המנהל: הפנים המיוסרים של הפקידת, אשר מידיה לקחתי את "הספר", עומדים ויעמדו לעיני. אנא, גם אתה, כמו אלקושי לפניך, היית נוהג כמו הגברת־הפקידת.
ועוד בקשה לי אליך: כאות ועד צרפתי כאן שארים מתוך "הספר", אנא, שרוף אותם כמו נשרפו כל יקר לי ועולמי בקרמטוריום של אושוויץ.
בכוונה מכתבי אליך בכתב־ידי ולא ע"י מכונתי הקרה.
19.12.93
מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי,
מכובדי,
לאחר שתקרא בחוברת הרצופה דברי העורך הראשון שלי, מר יוסף קלארמן, שאמר במשכן נשיא המדינה לרגל הענקת פרס ק. צטניק, יהיה ברור לך ש"הספר" לא גרם לי בושות, להפך, כפי שמעיד מר קלארמן, הביקורת כולה הכריזה: "כוכב חדש עלה בשמי השירה!"
ואשר לענייננו: בשנת 1953 הודיעו לי בשהותי בניו־יורק ש"הספר" מאת הסופר שהושמד באושוויץ נמצא בספרייה הלאומית כמוצג נדיר תחת זכוכית. הלכתי לספריה, הצגתי את תעודת פּא"ן כסופר מישראל הכותב סיפור־חייו של סופר זה שהושמד, קבלתי את הספר לידי, יצאתי מהספריה, שרפתי את הספר.
לפני שלושים שנים בערך, מישהו בתל אביב מסר לי שבספריה הלאומית בירושלים נמצא "הספר". נסעתי לירושלים, התברר שמנהל הספריה, מר אלקושי (האם בחיים הוא?), ידע מי אני, לא הייתי זקוק ל"תרמית" כדי לקבל את הספר לידי. יצאתי מהספריה, ושרפתי את "הספר".
לפני מספר חדשים שמעתי משני סטודנטים, המתחקים אחרי קורות־חייו של ק. צטניק, ש"הספר" נמצא בספריה הלאומית בירושלים. וההמשך ידוע.
מדוע?! ואם ירצה הרוצה בתשובה לשאלה זו, הרי גם היא נאמרה בסיפורי של יוסף קלארמן בחוברת המצורפת.
שלמה גולדברג היקר, לא באתי לנחמך, אף לא להתנצל. מכתבי הארוך, הארוך מאד, בא כבקשה אליך המנהל: הפנים המיוסרים של הפקידת, אשר מידיה לקחתי את "הספר", עומדים ויעמדו לעיני. אנא, גם אתה, כמו אלקושי לפניך, היית נוהג כמו הגברת־הפקידת.
ועוד בקשה לי אליך: כאות ועד צרפתי כאן שארים מתוך "הספר", אנא, שרוף אותם כמו נשרפו כל יקר לי ועולמי בקרמטוריום של אושוויץ.
בכוונה מכתבי אליך בכתב־ידי ולא ע"י מכונתי הקרה.
19.12.93
Comments